ההפסד בניו יורק יכול להקטין את המס בתל אביב: על קיזוז הפסדים בין חשבונות

זמן קריאה: כ-7 דקות

הנה תרחיש שקורה לאלפי משקיעים ישראלים כל שנה, בלי שהם שמים לב. בחשבון בבית ההשקעות בארץ מימשת רווח יפה על מניה ישראלית, והבנק או הברוקר ניכה לך מס במקור כמו שצריך. באותה שנה בדיוק, בחשבון אצל ברוקר אמריקאי, מכרת מניה אמריקאית בהפסד.

כל חשבון בפני עצמו התנהל תקין לחלוטין. אבל כשמסתכלים על שניהם יחד מתגלה בעיה: שילמת מס על הרווח בארץ, למרות שבמבט כולל בכלל הרווחת פחות, ואולי אפילו הפסדת. המדינה מחזיקה כסף שמגיע לך, והוא לא יחזור אליך לבד.

במאמר על מגן המס הסברנו למה הפסד ממומש שווה כסף. הפעם נדבר על הצד שהופך את זה למסובך ולמשתלם באמת: העובדה שהקיזוז עובד בין כל החשבונות שלך, בארץ ובחו"ל, אבל רק אם אתה זה שדואג לזה.

מה קורה אוטומטית ומה לא

בתוך חשבון אחד, הקיזוז עובד לבד. הבנק או בית ההשקעות הישראלי מנהל לך "מגן מס" שוטף: הפסד שמימשת בינואר יקטין את המס על רווח שתממש ביולי, באותו חשבון, באותה שנה. על זה אין מה לחשוב.

הקסם הזה נגמר בדלת של החשבון. לבית ההשקעות בתל אביב אין מושג מה קורה אצל הברוקר בניו יורק, וגם לא בבנק אחר בארץ. כל גוף מנכה מס לפי מה שהוא רואה אצלו בלבד. שני חשבונות בשני בנקים ישראליים? אותה בעיה בדיוק. הרווח בבנק א' לא יודע על ההפסד בבנק ב'.

ומעל הכול, ברוקר זר בכלל לא מנכה עבורך מס ישראלי. את הרווחים וההפסדים שם אתה ממילא חייב לדווח בעצמך.

הדרך היחידה לחבר את התמונה היא הגשת דוח שנתי למס הכנסה. בדוח אתה מרכז את כל הרווחים וההפסדים מכל החשבונות, על בסיס טופס 867 שכל גוף ישראלי שולח לך ודוחות הברוקר הזר, ושם, על הנייר, כל החשבונות הופכים סוף סוף לתיק אחד. הפסד מחשבון אחד מתקזז מול רווח מחשבון אחר, והמס מחושב מחדש על התמונה הכוללת.

דוגמה פשוטה עם החזר בסוף

נניח שבשנת המס האחרונה קרו לך שני דברים.

בחשבון בבית השקעות ישראלי מכרת מניה ישראלית ברווח של 30,000 ש"ח. בית ההשקעות ניכה במקור 25%, כלומר 7,500 ש"ח, והעביר למס הכנסה.

בחשבון אצל ברוקר אמריקאי מכרת מניה אמריקאית בהפסד של 20,000 ש"ח. אף אחד לא ניכה כלום, כי אין רווח, ואין גם מי שינכה.

בלי דוח שנתי, זה סוף הסיפור: שילמת 7,500 ש"ח מס, וההפסד בארה"ב מת בשקט. עם דוח שנתי, התמונה מתאחדת: רווח של 30,000 פחות הפסד של 20,000 משאיר רווח חייב של 10,000 ש"ח בלבד, שהמס עליו הוא 2,500 ש"ח. כבר שילמת 7,500, ולכן מגיע לך החזר של 5,000 ש"ח, בתוספת ריבית והצמדה מהמדינה.

חמשת אלפים שקל שיושבים אצל מס הכנסה וממתינים שתבקש אותם. וזה תרחיש צנוע יחסית; אצל מי שמנהל סכומים גדולים בכמה חשבונות, ההחזרים יכולים להגיע לעשרות אלפי שקלים.

כלל סדר הקיזוז שכדאי להכיר

כשמקזזים בין הארץ לחו"ל יש כלל סדר אחד חשוב: הפסד הון שנוצר בחו"ל מקוזז קודם כל כנגד רווחי הון מחו"ל, ורק היתרה שנשארה מקוזזת כנגד רווחים בישראל. הפסד שנוצר בישראל, לעומת זאת, גמיש יותר וניתן לקיזוז מול רווחים מכל מקום.

לרוב המשקיעים הפרטיים הכלל הזה לא משנה את השורה התחתונה, אבל הוא כן משנה את סדר החישוב בדוח, ובשנים עם רווחים והפסדים מעורבים בשני הצדדים הוא יכול להשפיע. עוד סיבה טובה שהדוח הראשון ייעשה עם איש מקצוע, או לפחות ייבדק על ידי אחד.

נקודה טכנית נוספת שמיוחדת לניירות זרים: הרווח וההפסד לצורכי מס מחושבים שם בהתחשב בשער החליפין, ולא רק במחיר הנייר. התוצאה המוזרה היא שנייר יכול להיראות בהפסד דולרי ולהיות ברווח שקלי לצורכי מס, או להפך. שוב אותו עיקרון שחוזר בכל הסדרה הזאת: המספר שרואים במסך הברוקר הוא לא המספר של מס הכנסה.

לא הגשת? עוד לא מאוחר

רוב השכירים בישראל לא מגישים דוח שנתי, ולכן ההנחה הרווחת היא שמי שלא הגיש, הפסיד. אז זהו, שלא. בקשת החזר מס אפשר להגיש גם רטרואקטיבית, עד שש שנים אחורה. אם היו לך שנים עם רווחים בחשבון אחד והפסדים בחשבון אחר, שווה לפתוח את הדוחות הישנים ולבדוק. לא מעט אנשים מגלים כך כסף ששכב אצל המדינה שנים.

וחשוב לא פחות: גם אם אין לך רווחים לקזז מולם השנה, הגשת דוח היא הדרך היחידה לשמר הפסד לשנים הבאות. הפסד מועבר שלא דווח הוא הפסד שנעלם.

למה חייבים לראות הכול כתיק אחד

כל מה שתיארנו מוביל למסקנה אחת: מבחינת מס הכנסה, כל החשבונות שלך הם תיק אחד. אבל בפועל אף גוף פיננסי לא מראה לך את התיק הזה. כל אחד מציג את הפינה שלו, ואת החיבור אתה אמור לעשות לבד, מתוך ערימת דוחות בפורמטים שונים, חלקם בעברית וחלקם באנגלית, חלקם בשקלים וחלקם בדולרים.

זה בדיוק הרעיון שסביבו בנויה XTIK: כל החשבונות, תיק אחד. אתה מעלה את הדוחות מכל הגופים (בלי סיסמאות ובלי גישה לחשבונות עצמם), והאפליקציה בונה מהם תמונה מאוחדת שמחושבת לפי כללי המס הישראליים, כולל התאמות שער חליפין. ככה אפשר לראות כבר במהלך השנה כמה רווח מומש בכל חשבון, כמה הפסד מומש בחשבונות אחרים, ומה תמונת הקיזוז הכוללת, במקום לגלות את זה באפריל של השנה הבאה, או לא לגלות בכלל.

וכשהתמונה המאוחדת מול העיניים, גם כפתור "מה למכור" שהכרנו במאמר על מגן המס נהיה חכם יותר: הוא יכול להציע מימוש הפסד בחשבון אחד דווקא בגלל רווח שמומש בחשבון אחר, משהו שאף מערכת של גוף בודד לא מסוגלת לראות.

שורה תחתונה

מס משלמים על התמונה הכוללת, אבל מנכים אותו לפי תמונות חלקיות. הפער בין השניים הוא כסף שלך, והוא לא חוזר אליך בלי מעשה אקטיבי: דוח שנתי שמאחד את כל החשבונות. מי שמנהל יותר מחשבון השקעות אחד ואף פעם לא בדק את זה, יש סיכוי לא רע שמחכה לו החזר.

הצעד הראשון, כרגיל, הוא פשוט לראות את כל התמונה במקום אחד.