XTIK

כמה באמת עשית על התיק? מדריך פשוט לחישוב תשואה ול-IRR

זמן קריאה: כ-7 דקות

"עשיתי 12% השנה." זה משפט שנשמע בכל ארוחת חג משפחתית שיש בה יותר משני בעלי תיקי השקעות. והאמת המביכה היא שברוב המקרים, מי שאומר אותו לא באמת יודע אם המספר נכון. לא כי הוא לא חכם, אלא כי חישוב תשואה אמיתי הוא בעיה הרבה יותר עקומה ממה שהיא נראית.

במאמר הזה נעשה סדר: מה זו בכלל תשואה, למה החישוב הפשוט מפסיק לעבוד ברגע שמפקידים או מושכים כסף, ומה זה ה-IRR המסתורי שפותר את הבעיה.

המקרה הפשוט: קנית, החזקת, לא נגעת

אם השקעת 100,000 ש"ח בתחילת השנה, לא הוספת ולא משכת כלום, ובסוף השנה התיק שווה 112,000 ש"ח, אז כן, עשית 12%. מחלקים את הרווח בהשקעה, וגמרנו. עד כאן אין ויכוח.

רק אל תשכחו שני דברים שגם בחישוב הפשוט הזה נוטים ללכת לאיבוד. הראשון הוא דיבידנדים: אם קיבלת במהלך השנה 2,000 ש"ח דיבידנד לחשבון, הם חלק מהתשואה שלך גם אם לא השקעת אותם מחדש. השני הוא מטבע: תיק אמריקאי שעלה 12% בדולרים, בשנה שבה הדולר נחלש מול השקל ב-8%, הניב לך בשקלים בקושי 3%. משקיע ישראלי חי בשקלים, ולכן ראוי שימדוד את עצמו בשקלים, או לפחות ידע באיזה מטבע המספר שהוא מצטט.

איפה הכול מתקלקל: ברגע שהכסף זז

עכשיו נסבך רק טיפה, בתרחיש הכי נפוץ שיש: הפקדה באמצע הדרך.

נגיד שהתחלת את השנה עם 100,000 ש"ח, ובתחילת דצמבר הפקדת עוד 100,000 ש"ח מבונוס שקיבלת. בסוף השנה התיק שווה 210,000 ש"ח. כמה עשית?

החישוב הנאיבי אומר: השקעתי בסך הכול 200,000 והתיק שווה 210,000, אז הרווחתי 10,000, שזה 5%. אבל רגע. מאה האלף הראשונים עבדו בשבילך שנה שלמה, ומאה האלף השניים עבדו בקושי חודש. אם המאה הראשונים עשו 10% והשניים כמעט כלום, ה"5%" הזה לא מתאר שום דבר אמיתי. הוא מעליב את ההשקעה הראשונה ומחמיא לשנייה.

ובכיוון ההפוך זה מטעה עוד יותר. מי שמשך כסף גדול ערב עלייה חדה בשוק יראה תשואה מחמיאה על מה שנשאר, בזמן שבפועל רוב הכסף שלו כבר לא היה שם ליהנות מהעלייה. ברגע שיש תנועות כסף פנימה והחוצה, חישוב "כמה יש עכשיו חלקי כמה שמתי", פשוט נשבר.

תכירו את IRR: הריבית שהבנק היה צריך לתת לך

הפתרון לבעיה נקרא IRR (ובעברית שת"פ, שיעור תשואה פנימי), ולמרות השם המאיים, האינטואיציה שלו פשוטה להפליא.

דמיינו פיקדון בנקאי דמיוני. אתם מפקידים בו ומושכים ממנו בדיוק באותם תאריכים ובאותם סכומים כמו שעשיתם בתיק האמיתי שלכם. שאלה: איזו ריבית שנתית הפיקדון הזה היה צריך לשלם כדי שתגיעו בסוף בדיוק לאותו סכום שיש לכם היום בתיק?

הריבית הזאת היא ה-IRR שלכם. זו התשואה השנתית האמיתית שהכסף שלכם עשה, כשכל שקל נמדד רק על התקופה שבה הוא באמת היה מושקע. בדוגמה של הבונוס מדצמבר, ה-IRR ייצא קרוב ל-10%, כי הוא מבין לבד שהמאה השניים כמעט לא השתתפו במשחק.

מי שרוצה לחשב את זה לבד יכול: בכל גיליון אלקטרוני יש פונקציה בשם XIRR שמקבלת שתי עמודות, תאריכים וסכומים (הפקדות במינוס, משיכות ושווי סופי בפלוס), ומחזירה את התשואה השנתית. זה תרגיל משתלם לעשות פעם אחת בחיים, ולו רק כדי לגלות כמה המספר שיוצא שונה מהתחושה.

אז למה הברוקר מראה לי מספר אחר

כי יש יותר מדרך אחת נכונה למדוד, וכל אחת עונה על שאלה אחרת.

השיטה שתיארנו, IRR, נקראת גם תשואה משוקללת כסף. היא עונה על השאלה האישית: כמה הכסף שלי עשה בפועל, כולל ההשפעה של התזמונים שלי. אם הפקדתי דווקא בשיא ומשכתי דווקא בתחתית, זה ייכנס למספר, כי זה באמת קרה לכסף שלי.

השיטה השנייה, תשואה משוקללת זמן, מנטרלת בכוונה את השפעת ההפקדות והמשיכות. היא עונה על שאלה אחרת: כמה טובה הייתה האסטרטגיה או המנהל, בלי קשר לתזמון שבו הזרמתי כסף. זו השיטה שבה קרנות נאמנות מדווחות תשואה, ולכן זה גם המספר הנכון להשוואה מול מדד ייחוס.

שני המספרים נכונים, הם פשוט מודדים דברים שונים. משקיע שמשווה את ה-IRR האישי שלו לתשואה המדווחת של קרן משווה תפוחים לתפוזים. הפער בין שני המספרים אצלך, אגב, הוא נתון מעניין בפני עצמו: הוא מודד כמה התזמונים שלך עזרו או הזיקו.

ובחיים האמיתיים: נסו לחשב את זה על חמישה חשבונות

כל מה שתיארנו עד עכשיו הניח שיש תיק אחד מסודר עם רשימת תנועות אחת. המציאות של משקיע ישראלי ממוצע שונה: חשבון בבנק, חשבון בבית השקעות, ברוקר זר, ותנועות שמפוזרות על פני דוחות רבעוניים בפורמטים שונים. כל גוף מציג "תשואה" בשיטה שלו ולתקופה שלו, אף מספר לא כולל את החשבונות האחרים, וניסיון לאחד הכול לאקסל אחד עם XIRR הופך לפרויקט של סוף שבוע שרוב האנשים מתחילים פעם אחת ולא מסיימים.

זו בדיוק אחת הבעיות ש-XTIK נבנתה לפתור. האפליקציה קוראת את הדוחות מכל החשבונות שלך ומשחזרת מהם את תמונת התנועות המלאה: הפקדות, משיכות, קניות, מכירות, דיבידנדים ועמלות. מתוך התזרימים האמיתיים האלה היא מחשבת את התשואה על התיק המאוחד, כך שבמקום חמישה מספרים לא ברי השוואה מחמישה גופים, אתה רואה מספר אחד שמתייחס לכל הכסף שלך, לפי מתי הוא באמת נכנס ויצא.

שורה תחתונה

תשואה היא לא מספר שמרגישים, היא מספר שמחשבים. והחישוב הנכון תלוי בשאלה ששואלים: IRR כשרוצים לדעת כמה הכסף שלך באמת עשה, תשואה משוקללת זמן כשרוצים להשוות אסטרטגיה למדד. מה שבטוח הוא שהחישוב הנאיבי, זה שמחלק את הרווח בסכום שהופקד ומתעלם מהתזמונים, מהדיבידנדים ומהמטבע, הוא כמעט תמיד הלא נכון.

ומי שלא מדד אף פעם את התשואה האמיתית שלו, שיתכונן להפתעה. לפעמים נעימה, לפעמים פחות, אבל תמיד מלמדת.

המאמר נבדק ונערך על ידי רו"ח אמנון שהם. עם זאת, האמור בו הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ מס, ייעוץ השקעות או המלצה לביצוע פעולה כלשהי בניירות ערך. אין להסתמך על המאמר כתחליף לייעוץ מקצועי אישי המתחשב בנתוניו ובצרכיו של כל אדם.

רוצה לראות את כל זה על התיק שלך, בלי אקסל?

כניסה ל-XTIK